תולדות העדלאידע באלון שבות ותמונות תושבי היישוב בתהלוכה

תוכן:

אלה תולדות העדלאידע באלון שבות              כתבה: שרה שני

 

כך זה התחיל בפורים תש"ם (1980): יחד עם שכנתי רותי בן דוד יזמנו תהלוכה קטנה משלנו עם התינוקות והזאטוטים הפרטיים. גייסנו חמור והלכנו ברחוב השיירות (משפחת בן דוד גרה אז בשכירות בבית מייזל, לימים וולף, צמוד לביתנו). אמירתנו הייתה שאי אפשר שפורים יעבור ככה סתם בשקט.

בשנה לאחר מכן הבאנו סוס יחד עם בעליו, השכן מהבית ליד מעגל התנועה בצומת אלון שבות, והצטרפו עוד אנשים.

בתשמ"ה (1985) הגדלנו ראש והזמנו אמניות מ'אמנות לעם' (ניצה פלנץ שגרה היום באוסטרליה ושושי פוירליך). כבר בחודש שבט התחלנו בסדנאות קהילתיות לבניית בובות ענק מעיסות נייר, ומסכות גבס לפנים של הילדים. בהמשך גייסנו טנדר עליו שמנו מערכת הגברה ואת בובות הענק. וכך משנה לשנה המהלך צבר תאוצה והפך לחלק מנוף הילדות של דורות ביישוב. מטף ועד זקן כולם יוצאים לרחובה של עיר בתחפושות, והמגדנות והשתייה כדת.

בהמשך גויסו עגלות וטרקטור ממגדל עוז ושימשו כ'רכבת' מקושטת במיטב היצירות ובבלונים, נהוגה בידי הנהג המיומן ניסים סוויד. אחת מחוויות הילדות החזקות היא הנסיעה בתחפושות בעגלות אלה. לאחר פציעת בת היישוב מגלגלי העגלות למדנו להציב סדרנים אחראים.

העדלאידע הייתה לאירוע הקהילתי המרכזי והמשמעותי ביצירתיות המשותפת. משנה לשנה הופקו לקחים והשמחה גדלה עם תזמורת של עולים נגני רחוב מירושלים, לצד נגנים מהיישוב. עידן הקלטות (קסטות) תרם למוסיקה בהמשך.

רמי ינאי היה אחד ממובילי העדלאידע המיתולוגיים והנחה את התהלוכה בעוצמה ובשמחה. פעם עשה לי "מי שבירך" כשחזרתי בדיוק בזמן העדלאידע עם תינוק חדש בזרועותיי (יאיר).

מובילי עדלאידע נוספים הזכורים לטוב היו עמוס ספראי, יעקב חיימסון, אסף סמואל ז"ל, שי בלקין, שנן שר ואפי ריפקין.

לסיכום: כאן הוקמה התשתית לשמחה שאי אפשר בלעדיה. ממרחקים באים הילדים של פעם עם ילדיהם, וזהו פרק שמח מהמורשת ומהמסורת המקומית של אלון שבות.