מכירת החמץ בימי הקורונה

תוכן:

מכירת חמץ בזום - הרב זאב ויטמן - רב אלון שבות

 

השנה צרפתי את מכירת החמץ של אלון שבות (וכן של אלעזר ושל מגדל עוז שביקשו להצטרף למכירה שלנו) למכירת החמץ שאני עושה כל שנה עבור חברת תנובה.

סיכמתי עם ראיד זועבי מהכפר תמרה שעובד כטכנולוג ראשי במפעל הסויה של תנובה, שמעבר לקניית החמץ של תנובה, הוא יקנה גם את החמץ של אלון שבות ושל תושבים נוספים בגוש עציון שירצו בכך.

ראיד ישב איתי ועם רבני בד"ץ ועדת מהדרין של תנובה כבר פעמים רבות בשנים עברו, לצורך מכירת חמץ, והוא מכיר היטב את כל סוגי הקניינים ויודע היטב שהקניינים והמכירה נעשים ברצינות ומתוך גמירות דעת מלאה.

השנה קיבלתי את כל ההרשאות במייל בלי לפגוש אף אחד פנים אל פנים. ולגבי המכירה עצמה, מיניתי את מנהל מפעל הסויה, שהוא שומר מצוות ועובד ביחד עם ראיד, לבצע את מכירת החמץ בשמי ועל פי הדרכתי.

עשיתי שיחת זום עם שניהם כשהם יושבים במפעל הסויה באלון תבור, עברנו על כל טפסי המכירה והסברתי להם שוב איך לבצע את כל הקניינים ומה משמעות כל משפט בשטר המכירה.

 

את המכירה עצמה קבענו לכמה ימים לפני ערב פסח, כאשר חלות המכר נקבעה לערב פסח בשעה 11:00. ושוב מנהל מפעל הסויה ישב עם ראיד הטכנולוג בחדר במרחק האחד מהשני ועם מסכות וכפפות ואלכוג'ל וכולנו היינו בזום – אני, הם, מנהל המשרד שלי שניהל את הלוגיסטיקה, ושני עדים שמעורבים מאוד במכירה ושלקחו חלק בהמשך, כשאחד היה במשרדו במחלבת תל יוסף והשני היה במכוניתו. וכולנו רואים האחד את השני בזום.

 

במהלך המכירה צריך לבצע קניין סודר מהקונה למוכר והקונה מסר חפץ שלו למוכר תוך הקפדה על כפפות וחיטוי.

לאחר מכן, הם ידעו שבדרך כלל אנו עושים גם תקיעת כף כחלק מהקניינים, ולמרות שויתרתי להם בגלל הקורונה, הם החליטו לבצע זאת באמצעות ככפות וחיטוי באלכוג'ל.

 

ביצענו שלוש מכירות נפרדות – האחת כל החמץ של תנובה וכל החברות בנות של תנובה, השניה של כל הרפתות ומרכזי המזון, והשלישית של אלון שבות אלעזר ומגדל עוז.

כל מכירה כללה גם את השכרת המקומות בהם מאוחסן החמץ ומתן כסף מזומן, הן כתחילת פרעון עבור השכרת המקומות, והן עבור החמץ עצמו וכן ניתן על כל מכירה שיק בטחון להבטחת התשלומים.

 

לאחר שביצענו כל מכירה היה צריך להחתים את כולם על שטרות המכר. השטרות נסרקו ונשלחו אלי ואני חתמתי, לאחר מכן שלחתי למנהל המשרד שלי, שדאג להחתים את חותמת תנובה על השטרות (של מכירת החמץ של תנובה) ולאחר מכן הם נסרקו שוב ונשלחו לאלון תבור, שם חתמו עליהם הקונה ומנהל המפעל כעד, ולבסוף הכל נשלח לעדים, שאף הם הוסיפו את חתימותיהם על השטר.

את קניין הסודר יש לבצע שוב ברגע חלות המכירה בערב פסח ולצורך זה נסע המשגיח של מחלבת תל יוסף, שהיה אחד העדים שהיה נוכח במכירה שנעשתה בזום, לפגוש את הקונה בביתו בתמרה והם התקשרו איתי משם בשיחת וידיאו ווטסאפ וביצעו לעיניי שוב את קניין הסודר ושוב נתנו כף לפי כל הכללים – שניהם ישבו בגינה של הקונה במרחק זה מזה עם מסכות וכפפות וביצעו את הכל בהתאם לכל כללי הבטיחות.

 

במוצאי החג מיד אחרי הבדלה, דיברתי עם הקונה בטלפון ואמרתי לו שעל פי החוזה הוא אמור להשלים את התשלום עבור החמץ ולהוציא את כל מה שנמכר לו מרשותנו. לאחר שהוא אמר שהוא היה מעדיף שאנו נקנה ממנו את החמץ ונוותר לו על תשלום היתרה, הסכמנו על כך וכתבנו שוב שטר מכירה והסכם שנחתם על ידי ונשלח אליו לחתימה ושוב נפגש המשגיח של תל יוסף עם הקונה על מנת לבצע את הקניה חזרה – בקניין כסף ובקניין סודר.

 

זו פעם ראשונה שכל מכירת החמץ – הן של תנובה והן של אלון שבות - נעשתה מבלי שנפגשתי ישירות עם הקונה ומבלי שהמוכרים עצמם נפגשו איתי על מנת למסור לי יפוי כח ולעשות קניין. תודה לרוג'ר שפיצר שדאג לאפשר לכל תושבי הישוב לחתום על יפוי כח למכירת החמץ מהבית באופן מקוון ודאג להעביר אלי בסוף קובץ מסודר עם כל הפרטים של נותני יפוי הכח למכירת החמץ

באופן דומה עבדנו השנה גם בתנובה שגם שם כל יפויי הכח נעשו באופן דיגיטלי מבלי שהמשגיחים נפגשו עם בעלי הרפתות ובעלי מרכזי המזון.

 

מצורפות תמונות מתהליך מכירת החמץ וכן סטטיסטיקות של מוכרי החמץ באופן הזה באלון שבות.