אבא שחר

ר' אבא נולד בכ"ו בסיוון תרפ"ה להוריו ר' טוביה שוורץ ומינדל לבית פיש בעיירה נירבאטור שבמזרח הונגריה. העיירה הייתה קרובה מאוד לעיירות סאטמר ומונקאטש, ויהודיה הושפעו מאדמו"רי עיירות אלו. למד ב'חיידר' בעיירה מגיל שלוש ועד בר מצווה. ל'חיידר' היו יוצאים בסביבות חמש בבוקר ושבים בתשע בערב אחר תפילת ערבית, ולפני הצהרים, בכמה מהשנים למדו בבית ספר ממלכתי יהודי, מחמת חוק חינוך חובה. אחר כך למד ר' אבא כמה שנים בבית מדרשו של האדמו"ר מקאליב. בצוק העיתים חזר ר' אבא הביתה, המשיך בלימוד תורה, ועסק בהוראת תורה פרטנית לילדים. עם בוא הצורר תם הפרק של לימודים מסודרים.

לאחר מלחמת העולם השנייה שב ר' אבא הביתה, לשם התקבצו עוד ארבעה אחים ואחיות ששרדו את השואה. ההורים ושלושת הילדים הקטנים נספו. לפרנסתו ולשם הסוואה עסק ר' אבא במסחר, והיה פעיל בהברחת יהודים מהונגריה לווינה החופשית, בשיתוף עם 'עלייה ב'. בתש"ח אמר לו שכנו הגוי, שנודע לו שהמשטרה בעקבותיו, ור' אבא הצטרף באותו לילה לשיירה שהתכוון מראש לשלוח. בהגיעו לווינה מונה לנהל מחנה עקורים שיקומי של הג'וינט, 'רוטשילד שפיטאל'. בעבודה ניהולית שיקומית זו עסק ר' אבא חמש שנים, כשיהודים מהונגריה וממקומות נוספים ממזרח אירופה שהצליחו להימלט משיני החיה הקומניסטית הגיעו למקום, שהו בו מספר שבועות ולעיתים חודשים עד שעמדו על רגליהם והמשיכו בדרכם לבנות את חייהם מחדש בארצות החופש. ר' אבא עשה ככל שביכולתו להעלות את השוהים במחנה ארצה, אך לצערו לא תמיד עלה הדבר בידו ויש מהם שבחרו להגר לאמריקה.

בתשי"ג עלה ר' אבא ארצה, בעיצומה של תקופת הצנע. הוא גויס לצבא, ומסיבות בריאותיות הועבר להג"א. כל השנים שירת במילואים, בעיקר כמחסנאי בהג"א, ולעיתים כשומר בכניסה לבית חולים.

בפרוטקציה גדולה, מאחר שהיה מוכר לאנשי הג'וינט מעבודתו הברוכה בווינה, קיבל מִשרת מחסנאי במחסן המרכזי של מלב"ן בתל-אביב. במקביל למד הנהלת חשבונות. אחר כשבע שנים נסגר המחסן, ולאחר תקופת אבטלה קצרה נקרא לעבוד בהנהלת החשבונות המרכזית של מלב"ן. ר' אבא עבד שם כמבקר חשבונות עד גיל פרישה. הייתה זו עבודת רואה חשבון ללא זכות חתימה, מכיוון שמעולם לא טרח לגשת לבחינות הלשכה. הדבר לא פגע בו כלל, מאחר שהיה מאוד מוערך ואהוב, משימות חשובות ביותר הוטלו עליו וגם תוגמל בהתאם. כשארגון מלב"ן נסגר, עבר המשרד לבעלות פרטית שהמשיכה לתת שירותיה לאותם לקוחות שהיו עד כה, בעיקר לג'וינט, ובכללם רשת אורט. אחד התחומים שהיה ר' אבא אחראי עליהם כל השנים היה אורט.כשהגיע לגיל פרישה, התנתה הנהלת אורט את המשך התקשרותה עם המשרד, בכך שר' אבא ימשיך לעבוד איתם, וכך מצא עצמו ממשיך לעבוד כמבקר החשבונות של אורט, תוך שצמצם את שעות העבודה השבועיות. בעבודה זו המשיך גם מאלון שבות, עד גיל 73. 

בתשט"ז נישא לרעייתו מיכל והם גרו בבני-ברק. בתשכ"ב עברו לתל-אביב, שם גדלו ילדיהם מינדל מרגנית וטוביה. בתשנ"ה עברו ר' אבא ומיכל לאלון שבות, קרוב לשמעון שלמה ומרגנית גולדשמידט ובנם ישראל יעקב חיים. בנו טוביה, רעייתו חדוה, וילדיהם זיו, נעם, תמה ועיינה, חיים ברמת הגולן.

תחביביו היו לימוד, קריאה, הכנסת אורחים, גמילות חסדים, חסד של אמת, כיבוד הורי אשתו (לא זכה לכבד את הוריו אחרי גיל 19), הבאת שלום בין אדם לחברו, גבאות, תקיעה בשופר, וכל דבר שירבה יראת שמים.

נלב"ע בכ"ט בשבט תשס"ח בגיל 83, ונטמן בהר המנוחות בירושלים.