שמואל אליעזר רוזנפלד

שמואל אליעזר נולד בניו יורק בי"ט באייר תרע"ז (1917) להוריו משה ורֻחמה רוזנפלד, אח צעיר לישראל-דב ולתרצה. בצעירותו גרה המשפחה בשכונת ברונקס ואחר כך בברוקלין. כינויו במשפחה היה "שמלייזר" וחבריו קראו לו "לני".

הוא למד בישיבת 'עץ חיים', והיה פעיל בתנועת 'השומר הדתי' (לימים: 'בני עקיבא'). המשיך את לימודיו בישיבת רב יצחק אלחנן (לימים: 'ישיבה אוניברסיטה'), ולמד אצל רבנים גדולים ובהם הרב דב רבל והרב משה סולובייצ'יק, שהסמיכו אותו לרבנות. יחד עם זאת רכש השכלה כללית ולמד יוונית, לטינית, פיזיקה, ועוד.

בתש"ה (1945) נשא לאישה את רחל לבית יונג והם גרו בהתחלה בברוקלין, שם נולדה בתם תרצה, ושם כיהן תקופה קצרה כרב בית כנסת. אחר כך התבקש לכהן כרב בית כנסת באזור קווינס ושם בנוסף לעיסוקו כרב בית הכנסת, קירב לבבות של יהודים לא דתיים ושיתף אותם בקהילה. היו כאלו שחיללו שבת, והסבירו שהם חייבים לצאת גם ביום זה לעבודה ולכן לא נכון שיבואו לבית כנסת, והוא שכנעם לבוא ואפילו לעלות לדוכן לברך ברכת כהנים ולימים, היו לשומרי שבת כהלכתה.

רוח הציונות פעמה בו בחוזקה ובתש"י (1950) עזבו, הוא אשתו ובתו את משפחותיהם, את הדירה הנאה, ואת הרבנות (למרות תחנוני הקהילה), ועלו ארצה לקיבוץ שדה אליהו. בקיבוץ הם גרו בצריף שוודי (בעצם קרוואן מפח) כאשר אליעזר, כך קראו לו הקיבוצניקים, היה נהג טרקטור ועזר בבניית אסם, ורחל עבדה במחסן הבגדים. בערבים ובשבתות למד תורה יום יום עם חברותא.

כשאביו חלה חזרה המשפחה לארצות הברית, לכאורה לתקופה קצרה עד שהסבא יחלים, אך זו נמשכה עשרים שנה. שמואל אליעזר עבד בוועד החינוך היהודי, בתחילה כאחראי על מדור בתי הספר הדתיים בניו יורק רבתי, ובהמשך כמנהל כללי של הועד החינוך היהודי. במקביל לימד פילוסופיה יהודית בתכנית לחוזרים בתשובה ב'ישיבה אוניברסיטה'.  פעמים נשלח לכמה שבועות לייעץ בקהילות רחוקות (אוסטרליה ואיראן) בענייני חינוך יהודי. בכל השנים הייתה לו חברותא בשעות המוקדמות של כל בוקר, ובשבת לימד בביתו שיעור לקבוצה של מתפללי בית הכנסת.

בתשי"ג (1953) נולד בנם עזרא, ובתש"ל (1970) חזרה המשפחה ארצה, יחד עם אימו - סבתא רֻחמה רוזנפלד (נזכרת בדף נפרד). תקופה קצרה הם גרו בדירה שכורה בירושלים אך רוח החלוציות לא דעכה. הם נענו לקריאתו של מושקו, והחליטו להצטרף לקבוצה שהתארגנה לעלות לאלון שבות. שוב עזבו דירה נאה, הפעם בשכונת רחביה במרכז ירושלים, ועברו לדירה בבנייה טרומית ביישוב חדש, עם חשמל לסירוגין, הרבה קוצים ובוץ, בלי עצים, פרחים או ציפורים, ובלי מכולת סדירה, – יישוב חדש על הר, בהרי חברון.

באלון שבות קבע לעצמו לני לימוד יומי והיה לו סדר קבוע בתורה, נביאים, משנה וגמרא. כך בילה את ימיו בלימוד תורה, אך כשהתבקש לתרום מהידע הרחב שלו בניהול ובחינוך למוסדות שונים; ישיבת הר עציון, מכון לב, הג'וינט ועוד, נענה מיד.

לאחר שאימו נפטרה, התחיל ללמוד משנה עם פירוש קהתי. יחד עם לימודו ערך הגהה ושלח לעורכים את התיקונים. 

לני זכה לראות את המשפחה מתרחבת; הילדים התחתנו, נכדים ונכדות נולדו, וכל המשפחה הרחבה הסבה לו ולרחל נחת רבה.

נפטר בכ"ח במנחם אב תשס"א (2001) ונקבר בבית העלמין האזורי בגוש עציון.