הרב ישראל רוזן

הרב ישראל רוזן נולד בתל-אביב בכ"ב באייר ה'תש"א, (19 במאי 1941) להוריו דב ובת-ציון. למד בישיבת 'היישוב החדש' בתל-אביב, היה מראשוני מסלול ה'הסדר' בישיבת 'כרם ביבנה' וממייסדי כולל ההלכה בה. את הסמכתו לרבנות קיבל מרבנים חשובים ובהם הרב אונטרמן, הרב הדאיה, הרב אליעזרוב, והרב שלמה זלמן אוירבך. זכר כולם לברכה.

הרב ישראל היה נשוי לשלומית, בתו של נתן גרדי, ולהם חמישה ילדים: משואה, אביה, יקהת, גיתית ולביאה. יחד הרבו לסייע לאנשים ולנשים אשר נתקלו בקשיים אישיים, משפחתיים, ביורוקרטיים, או תורניים, וביתם היה פתוח לכל.

מגיל צעיר התעניין במדע ובטכנולוגיה וראה בחזונו שילוב העולם המודרני עם המדינה היהודית המתפתחת ברוח ההלכה. לאחר שהוסמך לרבנות, למד אלקטרוניקה במכון 'לב' שהוקם אז עם חזון דומה. עבד תחילה ב'מכון המדעי טכנולוגי להלכה' בירושלים, וכעבור זמן קצר עברה המשפחה ליישוב החדש אלון שבות ובו הקים את מכון 'צומת' (צוותי מדע ותורה) בתשל"ז-1976.

היה מדור המייסדים של היישוב והאמין מאוד בדגם היישוב הקהילתי כחברה צודקת, חדורת שליחות, מגובשת ומגבשת, ומשפיעה טוב לעצמה ולעם ישראל כולו.

מכון 'צומת'

במכון עסק בפתרונות "הלכתיים-טכניים"; יישום עקרונות הלכתיים במכשירים טכנולוגיים (בעיקר אלקטרוניים) כדי שישתמשו בהם במסגרת ההלכה. חקר ופרסם מאמרים רבים בנושאי שילוב הטכנולוגיה המתקדמת בעולם ההלכה. ייסד את השנתון 'תחומין' (= תורה, חברה ומדינה); במה מרכזית לדיון תורני בנושאים אלה, לרבנים ולחוקרים מחוגים מגוונים. השנתון יוצא לאור שנים רבות, ונכון לעד תשע"ט הודפסו 38 כרכים.

ברבות השנים היו מכון 'צומת' והרב רוזן בראשו לסמכות בתחומי ההלכה והטכנולוגיה, בעיני רבנים מחוגים רחבים, כולל גדולי תורה מהמגזר החרדי, ופתרונותיו מיושמים במערכות הרפואה והביטחון, במקומות ציבוריים ובבתים פרטיים. התווית "באישור מכון צומ"ת" הייתה למצרך מבוקש המבטא אמינות, נאמנות להלכה והבנה מעמיקה גם בצד הטכני.

'חוויית צומת' הוא מרכז ההפעלה והלמידה שהוקם להנחלת התפיסה ההלכטכנית של מכון 'צומת', ולמעלה מ-15,000 מבוגרים ובני נוער מבקרים בו בשנה.

הגיור

בשנת תשנ"ה הקים הרב רוזן, לבקשת הרב הראשי דאז, הרב אליהו בקשי דורון, את מינהל הגיור הממלכתי. תחום זה היה פרוץ ומסורבל ונזקק לטיפול מערכתי. המינהל הוביל לתהליך גיור ידידותי ואחיד, שאופיין במתינות ונאמנות מלאה להלכה מחד, ולחוויה האישית והתרבותית של שייכות לעם ישראל מאידך.

ברבות השנים עבר הניהול למינהל הגיור במשרד ראש הממשלה. הרב רוזן היה לאחד מדייני הגיור הפעילים, וסייע למתגיירים רבים לעבור בהצלחה את תהליכי הגיור. הוא ורעייתו אימצו מתגיירים רבים, שסעדו על שולחנם והיו בני בית. רבים מהם רואים בו כאביהם הרוחני ויש מהם שקראו לילדיהם בשמו.

בשנותיו האחרונות הקים עם יבל"א הרב גדעון פרל בית דין לגיור באלון שבות; בית דין פרטי, , המיועד לאנשים שמסיבות ביורוקטיות לא מתאפשר להם לעבור גיור ממלכתי, ועדין רוצים להיות יהודים כדת משה וישראל.

כתיבה תורנית

הרב רוזן נודע ככותב חריף ו"בעל כתפיים", המביע דעות ללא חת. כתב מאמרים רבים ב'תחומין' ובמסגרות מגוונות. שנים רבות עמד בראש מערכת השבועון 'שבת בשבתו', כתב טור קבוע 'נקודת מבט' והביע עמדות שמרניות-ימניות בנושאים דתיים ופוליטיים.

כמו כן כתב בענייני תנ"ך, מדרש, דרשנות ועוד.

מספריו: "בחצוצרות בית ה'" - מאמרים בתחומי טכנולוגיה והלכה, "ואוהב גר" - על הגיור, ספר 'שופטים' בגובה חז"ל, אתרי סגולה בגובה חז"ל, ועוד.

פעילות ציבורית

הרב רוזן עסק היה שותף להתייעצויות בחוגי 'גוש אמונים' ובמסגרות פוליטיות שונות. הביע דעתו בכתב ובעל פה, והרבה בכתיבה פובליציסטית בכלי תקשורת מגוונים.

נפטר בי"ג במרחשוון ה'תשע"ח, 2 בנובמבר 2017.