יהודה רובין

יהודה נולד בכ"ח באייר תש"ד, 21 במאי 1944, בברוקלין שבניו יורק, בן בכור להוריו דבורה ושמחה. אביו, שהצליח לברוח מאירופה בזמן מלחמת העולם השנייה, היה רופא, ואימו הייתה מזכירה במרפאתו ועקרת בית. בתש"ז (1947) נולדה אחותו בלימה, ובין השניים היה תמיד קשר קרוב מאוד. ביתם היה בית ציוני, ומגיל צעיר היה ברור ליהודה שעתידו בארץ ישראל. יהודה למד בבית הספר היהודי 'פלטבוש', היה תלמיד פיקח ובולט ולמד בכיתת המצטיינים. לימודי העברית בבית הספר היו ברמה גבוהה מאוד. גם לימודי הקודש ועוד מקצועות שקשורים לעברית או לארץ ישראל נלמדו בעברית.

יהודה למד ביולוגיה באוניברסיטה העירונית בניו-יורק, באוניברסיטת פנסילבניה ובאוניברסיטת אולבני, שם סיים את לימודיו וקיבל את התואר דוקטור. את אשתו זלדה הכיר במהלך לימודיו, דרך בת דודתו שהכירה ביניהם. יהודה וזלדה התחתנו בתש"ל (1970) וגרו בניו-יורק. בתשל"ב (1971) נולדה בתם הבכורה דבורה, וכעבור שנה (1972) עלו השלושה ארצה באנייה.

לאחר עלייתו ארצה שירת יהודה כמה חודשים בצה"ל כתותחן. המשפחה הצעירה חיה תקופה קצרה במרכז קליטה בכפר חב"ד, ומשם עברה למושב הסמוך חמד. בכל שנותיו בחמד שימש יהודה כבעל קורא בבית הכנסת, בכל שבת ושבת. בתשל"ג (1973) נולד להם שמחי (שמחה), בתשל"ה (1974) נולדה שפרה ובתשל"ח (1977) נולד אפי (אפרים). בתשמ"ו (1986) עברה המשפחה לאלון שבות. יהודה שמח והתרגש להיות חלק מקהילה של למדנים ואנשי תורה.  

בעשור הראשון של חייו בארץ ישראל, עבד יהודה כחקלאי עצמאי (על אף שכבר היה ד"ר לביולוגיה), דבר שהיה בבחינת הגשמת חלום. הוא גידל בצלים, תירסים ונרקיסים. בהמשך חזר למקצועו ועבד כביולוג בחברה פרטית שהייתה קשורה למכון הביולוגי בנס-ציונה. כשהחברה נסגרה, החליט יהודה להירשם לקורס מורי דרך. בכך עסק במשך כשני עשורים. בין שני עיסוקיו העיקריים - ביולוג ומורה דרך - היו כמה שנים של חיפוש עבודה שבהן עסק בעיסוקים שונים. הוא עבד בחוות פטריות, היה שולייתו של צורף וגם נהג. אף על פי שהיה אדם משכיל ורחב אופקים מאוד, הוא ראה כל עבודה כמכבדת את בעליה, ולא פעם כשנשאל לעיסוקו ענה בפשטות "נהג", למשל, מבלי להזכיר במילה את היותו מדען. צניעות זו הייתה אופיינית לו מאוד.

יהודה היה נגן צ'לו מוכשר, בצד כל עיסוקיו אהב ללמוד תנ"ך או כל דבר אחר וידענותו הייתה יוצאת דופן. עזרתו ניתנה בנדיבות לכל מי שנזקק לה. הוא היה מוכן לעשות מאמצים גדולים כדי להסיע טרמפיסטים במכוניתו, לערוך את הקניות לחמותו בזקנתה, ועוד ועוד.

יהודה היה אדם בעל עולם פנימי מורכב ועשיר. הוא היה מדען ורציונליסט מחד, ואדם דתי ושלם עם עצמו מאידך. על אף עושרו הרוחני והאינטלקטואלי הוא בחר להציג עצמו תמיד כאדם פשוט. כובע הצמר בחורף וכובע הטמבל בקיץ שהיו תמיד על ראשו היו לסימני ההיכר שלו. יהודה ראה עצמו כאדם בר מזל ושמח מאוד בחלקו.

יהודה נפטר ממחלת הסרטן בח' באדר תשע"ה, 27 בפברואר 2015. על מצבתו נכתב "הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו". כך נהג בחייו, בלי לסטות מן הדרך הישרה ובלי להתפשר על עקרונותיו.