גליה פירדמן

גליה פירדמן, בתם של חסיה ויעקב גודין, נולדה בט"ז בשבט תרצ"ב (1932) בחרקוב שבאוקראינה. אימה הייתה רופאה. אביה יעקב היה איש עסקים וסוחר, שידע להתאים עצמו לדרישות השלטון הקומוניסטי.

עם פלישתם של הגרמנים לשטחי ברית המועצות עברה גליה עם אימה ואחיה הגדול לאוזבקיסטן. ילדה בת 9 שלמדה ועבדה במפעל, סבלה מרעב, תחושה שאותה זכרה כל חייה. גם אימה סבלה מתת תזונה ובלי אביה שהצטרף אליהן בהמשך (לבקשת הממונים עליו עזב את חרקוב יחד עם הצבא האדום רק כאשר הגרמנים כבר עמדו בשערי העיר) ספק רב אם היו שורדות. בסיום המלחמה נאלץ אביה להישאר באוזבקיסטן במשרת מפקח בתעשיית הטקסטיל. השלטונות סירבו לאשר לו לחזור לאוקראינה עד תש"י (1950). גליה נאלצה לחזור לבדה לאוקראינה והתגוררה אצל דודתה בדונבאס, שם סיימה את בית הספר.  בתש"י (1950) התקבלה לאוניברסיטה בעיר הולדתה חרקוב ואז גם הוריה חזרו.

גליה סיימה תואר שני בכלכלה. בגלל היותה יהודייה לא אפשרו לה להמשיך ללימודי דוקטורט ואף לא סיפקו לה מקום עבודה. לאחר חיפושים רבים ברחבי העיר הגיעה למפעל לא גדול שמנהל המפעל הגיע ממזרח אוקראינה, אזור מרובה יהודים, ולמד במכללה ביידיש. הוא אמר לה שיקבל אותה לעבודה, כי אם הוא לא יקבל אותה אף אחד לא יקבל אותה. גליה עבדה עד שם עד צאתה לגמלאות אחרי שהגיעה לדרגת מנהלת בכירה.

בתשכ"ה (1965) התחתנה עם בנימין פירדמן. לאחר שאילנה בתם היחידה עלתה ארצה בתשמ"ח (1988) עם בעלה מרדכי ליפקין ושני ילדיהם דוד ויעקב, היה ברור שעלייתם לישראל היא רק עניין של זמן. בתש"ן (1990) עלו גליה ובנימין ארצה והתיישבו באלון שבות.

גליה הספיקה לחיות בארץ רק כארבע שנים. בזמן הזה ניסתה ללמוד עברית, טיפלה בנכדיה ובעוד ילדים מהיישוב.

גליה נפטרה באופן פתאומי בי"ח בשבט תשנ"ד (1994), והיא בת 62, ונקברה בבית העלמין האזורי בגוש עציון ליד חתנה מרדכי הי"ד