לאה מדן

לאה מדן נולדה להוריה יששכר דב ורבקה רחל וייס בכ"ב בשבט תרפ"א (1921) בעיר סטניסלב בפולין (היום באוקראינה), למשפחה אמידה בעלת בית מסחר גדול. בהיותה בת שתים עשרה עלה היטלר לשלטון בגרמניה, וזמן קצר אחר כך עלתה המשפחה מפולין לארץ ישראל. לאה יצאה בהיותה נערה לעבודה לפרנסת המשפחה. היא השלימה לימודי הוראה בסמינר 'תלפיות' ועברה לקבוצת רודגס (קיבוץ יבנה) ומוסד "אהבה" .

לימים נישאה למאיר מדן בעת שהיה חבר בכיר במחתרת לח"י. היא הסתירה בביתה ימים רבים בסיכון רב את בכיר לוחמי לח"י, יהושע כהן. בתקופת המצור בירושלים הייתה אם לתינוק, אך סירבה לעזוב את ירושלים הרעבה, למרות שבעלה היה אחראי על רישיונות היציאה מירושלים מטעם הממשל של דב יוסף.

לאה הייתה מורה וחברת הנהלת הסתדרות המורים. כל ימיה חיה חיי צניעות ללא מותרות, וטיפלה במסירות בבעלה ובילדיה. לאחר מות בעלה עברה לגור באלון שבות, וחיה ביישוב את עשר השנים האחרונות לחייה, תשנ"ט - תשס"ט.

לאה השיבה נשמתה לבוראה בכ"ו בתמוז תשס"ט.

מכריה זוכרים אותה כאישה נעימה וחביבה שגמלה חסדים עם אנשים רבים. יהי זכרה ברוך.