אליהו (איליה) ליפקין

אליהו (איליה) נולד להוריו גלינה וצבי (גריגורי) בט"ו באדר תשמ"ה בעיר קולומנה (מחוז מוסקבה), רוסיה. אח לליאור-שרה (אלכסנדרה), למיכאל ולרותי.

איליה גדל באזור מיוער ויפה, השוכן בקרבת העיר מוסקבה. מאז ומתמיד הייתה לו אהבה גדולה לטבע. איליה ואחותו הבכורה זכו לילדות מאושרת מאוד, וגדלו באווירה של יצירה ואהבה.

בתשנ"ב (1992), כשאיליה היה בן שבע, עלתה המשפחה לישראל. בשנה הראשונה התגוררה בקיבוץ ראש צורים, במסגרת התכנית 'בית ראשון במולדת', ובאביב תשנ"ג (1993) השתקעה ביישוב הקהילתי אלון שבות. מיכאל ורות נולדו בישראל.

איליה רכש את השכלתו היסודית בבית ספר אזורי ממ"ד גוש עציון באלון שבות.

בדרשת בר המצווה שלו הסביר כיצד הוא רואה את חטא העגל כשלב בתהליך התבגרותו של עם ישראל: "הגאולה מתחילה מן הצעקה. עם ישראל צועק אל ה'. זוהי צעקה נסתרת. כל אחד צעק בלבו, אבל ה' שמע... ה' רואה פה התחלה של עשייה... ובמעמד נתינת התורה קורה להם דבר מבהיל, ה' מציג להם תביעות ודרישות והם לא רגילים לכך, הם לא יודעים כיצד להתמודד עם הדבר החדש. ה' בעצם אומר להם שהם כבר בוגרים וזה קשה. והנה משה שכל הזמן דואג להם – נעלם. אפשר לתאר את המצוקה שלהם. הם כל כך אובדי עצות, הם מבקשים עזרה מאהרן... העגל הוא האמצעי שלהם כדי להתקשר לה'... העם צריך לעבור עוד הרבה תהליכים כדי להגיע לגדלות ולבשלות כדי שיוכל להיכנס לארץ... התהליך שתיארנו הוא תהליך שכל אדם צריך לעבור. אני מקווה שה' יעזור לי לעבור את התהליך הזה בצורה טובה ונכונה ושאוכל לגדול בתוך משפחתי היקרה ושהכל יהיה בשמחה."

אחרי שנתיים של לימודיו בבית הספר התיכון התורני ע"ש הימלפרב בירושלים, בתשס"ב (2002) הוא החל ללמוד במכללת נצרת עלית - יזרעאל, במרכז ללימודי טכנולוגיה ומינהל, במגמה להנדסת אלקטרוניקה וחשמל. לאחר שלוש שנים סיים בהצטיינות כאלקטרונאי.

בתשס"ה (27.11.2005) התגייס איליה לחיל השריון. סגן-אלוף אמיר אבשטיין, מפקד גדוד 'רומח, היחידה שבה הוצב איליה, תיאר בדברי התנחומים למשפחה, את מסלולו בצה"ל: "אליהו לחם עם פלוגתו במלחמת לבנון השנייה, והיה שותף למבצעים ההתקפיים שניהל הגדוד ברצועת עזה. במסגרת שירותו השתתף אליהו בפעילות מבצעית בגבול סוריה בהגנה על תושבי רמת הגולן, בתעסוקה מבצעית בגבול הלבנון, וכמו כן, לקח חלק בפעילות הביטחון השוטף בגזרת החטיבה המרחבית 'אפרים'. אליהו, מהחיילים המוערכים בפלוגה ובגדוד, ביצע במסירות ומתוך אחריות כל משימה ובקשה של מפקדיו, תוך הפגנת הסובלנות, השקט והצניעות שכה אפיינו אותו. מקצועיותו ואופן תפקודו בצוות ובפלוגה זכו לשבחים והובילו להחלטה לבחור בו כחייל המצטיין, היחיד מהגדוד, בטקס המצטיינים של ראש השנה תשס"ח בחטיבה המרחבית 'אפרים'. לצערנו, לא זכה אליהו לקבל את תעודת ההצטיינות. אליהו נודע בגדוד כאדם שנכון תמיד לעזור לחבריו, ללא תמורה. למרות אופיו השקט, הפגין אליהו חוש הומור חד, ויחד עם חיוכו הייחודי –  עשו אותו לאחד החיילים האהובים בפלוגה."

סמל אליהו (איליה) ליפקין נפל בי"ח באלול תשס"ז, בן 22 בנופלו.

מקום מנוחתו בבבית העלמין האזורי בגוש עציון.

* קישור לאתר יזכור לחללי מערכות ישראל