אליעזר יהונתן גלוברמן
אליעזר נולד להוריו עמנואל ותמי בכ"ט בתמוז תשמ"ג, אחרי בת בכורה, ברובע היהודי בירושלים. למד ביסודי ברובע והמשיך לתיכון הימלפרב. בגיל 17 עברה משפחתו לאלון-שבות.
שבועיים אחרי לידתו התגלה מום במערכת העיכול. אליעזר עמד בהצלחה בניתוח, ועד גיל שנתיים וחצי הסתיים התהליך בהצלחה בע"ה בשיתוף פעולה שלו.
הקב"ה חנן את אליעזר בשמחה ובאהבת חיים אדירה, בשכל חד וחריף, בבינה, בחוש הומור מיוחד ומדבק, בסקרנות, באומץ לב ובהתעניינות בעולם ובאנשים. עם כל הכלים האלו הדביק את הפערים שצבר בשנותיו הראשונות. תמיד אִתגר את עצמו במשימות ובשאיפות בתחומים שהיו עבורו יותר קשים.
בבר המצווה התגלה אצלו כישרון מיוחד בקריאת התורה. הוא קרא קריאה מרגשת בפרשת "ואתחנן", והצטרף ללהקת 'פרחי ירושלים'.
השנים ברובע עברו עליו בשמחה ובנעימות מיוחדת. היו לו כושר חברתי ומנהיגותי, ויזמות בתחום העסקי. לדוגמה: ייבא ממתקים מחו"ל ושיווק אותם בשמחה לילדי הרובע, מכר מוצרים לעולי הרגל שהיו מגיעים בחגים ולפעמים שינה את סוג הכיפה ורוכש לעצמו כמה מילים בשפות שונות כדי לתקשר עם הקונים. בשנים המאוחרות יותר עבד ב'בייגלס' ברובע, נהנה לשרת את הלקוחות, "להריץ צחוקים" עם העובדים ולתת צדקה לעניים שנקשרו אליו בקשר מיוחד.
לאחר התיכון למד אליעזר במכינה בעצמונה, וחווה חוויה קשה בכניסת מחבלים למכינה ורצח חמישה מחבריו.
לאחר המכינה הציע לו מישהו לפתוח אתו עסק דומה ב'מאה שערים' וכך היה. אליעזר תכנן והקים עסק עבור אותו אדם, הפעיל את המקום ורכש לעצמו אוצר מילים ביידיש כדי לתקשר עם הלקוחות ולשרתם ברוח טובה.
בגיל 19 נתקף אליעזר בשיעולים רציניים ביותר. לאחר כחצי שנה התברר שחלה בסרטן ריאה נדיר לגילו. ניתוח לא היה אפשרי, הטיפול הקונבנציונאלי במחלה הפריע לכבד והתווספה הרפואה המשלימה.
התמודדות זו בפעם השנייה הייתה מאוד קשה, במיוחד בתקופה שחבריו שירתו בצבא וטיילו בעולם.
אליעזר לא התקבל לצבא. אחרי השתדלות רבה התקבל לחיל המודיעין, וזה התבטל עקב מחלתו.
בשנתיים האחרונות לחייו עבר אליעזר הרבה מאוד התמודדויות, הספיק המון בכיוון של לחיות טוב, וכל הזמן ניהל במקביל דו שיח עם הקב"ה על מה ולמה?
בשנתיים אלו הקים עסק, טייל בחו"ל והתמודד עם ניתוח מסובך ביותר. למד סמסטר אחד מלונאות וגר ברחובות עם חבר. המשיך לפתח את תחביב הבישול וגם בתחום זה לא שכח את הזולת והיה מכין בהתנדבות סעודות פורים למשפחות נזקקות.
בחודשיו האחרונים למד בעצמו 'מסילת ישרים' של הרמח"ל ומשך את המשפחה ללמוד יחד 'פרקי אבות'. אליעזר הפנים ויישם את הלימוד על עצמו, הודה על כל דבר טוב שקיבל, והפך את הכעס על הייסורים שעוברים עליו, לאהבה יותר חזקה לקרובים אליו, בעיקר לבני המשפחה. עד הרגע האחרון לא הפסיק לתכנן נסיעות בעולם ותוכניות להיטיב את מצבו. יחד עם זאת היה מוכן לעמוד באומץ לפני הרב יומיים לפני פטירתו ולדבר על הפחד מפרידתו מהעולם הזה.
בחודש האחרון לחייו סבל אליעזר גם ממצוקה נשימתית קשה. בליל שבת "תזריע" ו"מצורע" ז' בניסן ה'תשס"ה הקיפה כל המשפחה את מיטתו ב'הדסה'. כמה דקות לאחר קבלת שבת באווירה מיוחדת החזיר אליעזר את נשמתו לבוראו.
החיים עם נשמתו של אליעזר נמשכים יום יום, בשבתות, בחגים, בשמחות משפחתיות ועם חברים קרובים. כוחותיו העוצמתיים מלווים ומחזקים רבים בשמחת חיים, ובקשר לקב"ה. נשמתו משפיעה בעבודת המידות, בהשתדלות לחריצות ולעשייה ובהתמודדויות שמתרבות ומתעצמות.
בני המשפחה מודים לקב"ה שזכו לאליעזר לזמן קצר - ארוך ומתפללים לזכות להיפגש אתו בתחיית המתים.