ארז אורבך

ארז נולד בל' בתשרי תשנ"ז, בן בכור לאורי וקרן ואח בכור לאחותו ולארבעת אחיו.

כבר בגיל שלושה חודשים אובחן ארז כחולה במחלת דם נדירה מאוד. הוא נזקק למנות דם רבות באשפוזיו בבית החולים, אך לא ויתר ותמיד שידר תחושת אופטימיות.

ארז למד בביה"ס היסודי האזורי והמשיך לישיבה תיכונית 'נווה שמואל' שבאפרת,  התנדב בגרעין 'נחשון' במגוון תחומים, ולמד כשנה וחודשיים בישיבת ההסדר במעלות.

ארז לחם על זכותו לשרת בצבא. ועדה אחרי ועדה דחתה אותו והוא לא ויתר. בוועדה הראשית בתל-השומר אמר לו הרופא: "אני לא מבין אותך, בחוץ עומדים אלף בחורים המבקשים להשתחרר. מדוע אתה מתעקש להתגייס?" וארז ענה: "זו חובתי האזרחית".

לאחר שקיבל את אישור הגיוס המיוחל, התגייס ארז לטייסת מנ"ט (מרכז ניסויי טיסה) בחיל האוויר וריכז את מערך הכלים הטכניים בטייסת.

 אחרי שלושה חודשים בטייסת ביקש ארז לצאת לקורס קצינים. מפקדו אמר לו שאינו שולל זאת אך מוטב שיעבור תקופה בתפקידו ואחר כך תיבדק האפשרות לצאת לקורס. ארז הסתכל על מפקדו ואמר: "לא שאלתי 'האם' - שאלתי מתי..."

בצאתו לקורס קצינים ביקש ארז להשתייך לצוות מעורב, וכך היה: חיילים וחיילות, יהודים ודרוזים. כשנשאל למה ענה: "כאן זהו המקום לעבודת המידות. שלא יִגְבַּהּ לבי, שלא ארגיש שאני שווה יותר ממישהו אחר. כאן אשמור על צניעות, וכאן אשמור מצוות. קשה, אבל זה המקום."

בקורס הקצינים התבקשו הצוערים לרשום על פתק את הכותרת: "החלום שלי" ותחתיה לכתוב מה עולה בראשם. ארז כתב רק שש מילים: "להיות אדם טוב ולהשתפר כל הזמן".

בסטטוס שלו בווטסאפ כתב ארז מדברי ה'חזון איש': "חובת האדם בעולמו כל זמן שהנשמה בקרבו להשתדל להיות מוסיף והולך."

בעשרה בטבת התשע"ז הגיע הגדוד של ארז לסדרת חינוך בירושלים. בהתארגנותם לפעילות בטיילת ארמון הנציב נרצח ארז בפיגוע דריסה, יחד עם עוד שלוש קצינות מהגדוד.

כמה דקות לפני האירוע פנה ארז למדריך הקבוצה וביקש להזכיר שהיום צום עשרה בטבת ועליהם להספיק להגיע לכותל להתפלל מנחה במניין.

מקובל על פי המסורת שטיילת ארמון הנציב נמצאת במקום שעליו כתוב: "ויהי ביום השלישי ויישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק". בדרכו עם יצחק בנו והנערים אל העקידה בהר המוריה, הם עומדים ורואים את המקום מרחוק.

"ארז" בגימטרייה "יצחק" (208), אך בשונה מיצחק זכה ארז לראות את המקום רק מרחוק...

ארז היה לחלל הראשון שנטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין האזורי בגוש עציון.

וכך התנבא יחזקאל (יז כב-כג): "כֹּה אָמַר ה' אלוקים וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה וְנָתָתִּי מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו רַךְ אֶקְטֹף וְשָׁתַלְתִּי אָנִי עַל הַר גָּבֹהַּ וְתָלוּל. בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר, וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו תִּשְׁכֹּנָּה."

ארז שלנו היה רך שנקטף בדמי ימיו אך לדברי חבריו מהישיבה, מהטייסת ומקורס הקצינים עולה כי נתקיים בו: "ושכנו תחתיו". ארז תמיד היה מוקף בחברים ותמיד הוביל בשקט ובצניעות. 

כך נזכור את ארז שלנו - ארז אדיר. תהא נפשו צרורה בצרור החיים. "ומחה ד' א-לוקים דמעה מעל כל פנים... "