מרדכי (מוטקה) אברהמי

מרדכי (או בכינוייו מוטי או מוטקה) נולד באיספהן שבפרס בתרצ"ט (1939), בן זקונים במשפחה ובה שישה ילדים. בתשי"א (1951), בהיותו בן 12, עלה ארצה עם הוריו, לאחר שרוב אחיו הקדימו ועלו ארצה כבני נוער. המשפחה גרה בשיכון עלייה בכפר סבא.

בנעוריו סייע בפרנסת המשפחה בעבודה במאפייה, ולמד בבית ספר ערב. בגיל 17 התגייס לחי"ר.

לאחר שירותו הצבאי, למד בסמינר למורים בבית ברל. במקביל, עבד לפרנסתו בפינת החי שבמקום. בהמשך השלים במכללת אורנים את הסמכתו כמורה לביולוגיה.

בסיום לימודיו עבד מרדכי בחברה להגנת הטבע, כמדריך בבית ספר שדה עין גדי, ואחר כך בבית ספר שדה אכזיב. בהמשך, עבד במחלקה לביולוגיה באוניברסיטה העברית, והשתתף כ'איש שדה' במחקריו של פרופ' אביתר נבו.

בתשל"א (1971) התחתן עם יעל לבית הלר, בת שדה אליהו. בני הזוג עברו לחיפה לעבודתו באוניברסיטת חיפה כחוקר שדה במחלקה לביולוגיה, ובמקביל השלים תואר ראשון בגיאוגרפיה באותה אוניברסיטה.

בשנות מגוריהם בחיפה, נולדו למרדכי וליעל שלושת ילדיהם הגדולים - אפרת, נגה וחגי.

בתשל"ט (1979) עברה המשפחה לישוב החדש אלון שבות. מרדכי עבד כמדריך בבית ספר שדה כפר עציון. לאחר מעבר קצר לכפר אדומים, בתש"ם (1980), חזרה המשפחה לאלון שבות, כדי להקים כאן את מפעל חייו של מרדכי – 'משתלת אלוני שבות'. סמל המשתלה היה בלוט של עץ אלון, והמשפט המוביל שלה היה "להשיב את יער הבר לארץ ישראל". זו הייתה המשתלה הראשונה בישראל, בה היו אך ורק צמחי ארץ ישראל מקומיים - אלונים, אלות, קטלבים וכיו"ב, שיועדו לגינון פרטי וציבורי. במשתלה עבדו תושבים מהאזור וכן בני נוער שבאו להתנדב ולקחת חלק בעשייה ציונית זו.

בתשמ"ד (1983) נולד בנם הצעיר של מרדכי ויעל, בועז עמנואל, והוא נפטר בפתאומיות בגיל 5. מוטי לא ראה במותו של בועז.

בט' באלול תשמ"ד (1984), בהיותו בן 46 שנים בלבד, נפטר מרדכי בפתאומיות במיתת נשיקה.

מוטי - בפי משפחתו, מוטקה - בפי חבריו הרבים, היה ציוני נלהב, אהב בכל נפשו את ארץ ישראל, את החי והצומח בה, והקדיש את כל חייו להשבת נופי התנ"ך לארץ שכה אהב.

עליו נאמר: "כי האדם עץ השדה".