מפגשי ראש חודש לנשים

תוכן:

"לכך נתן להן הקב"ה שכרן, שיהו משַמרות ראשי חודשים יותר מהאנשים" 

 

 

בראש חודש כסלו ה'תשע"ו התחלנו במפגשי ראש חודש לנשים, מרצון לקיים מפגש מחבר בין נשות הקהילה על תתי-הקבוצות השונות המרכיבות אותה; גילאים שונים, ארצות מוצא שונות, חדשות וותיקות ביישוב, מוכרות יותר ופחות. רצינו להכיר זו את זו יותר לעומק, לתרום לתחושה משפחתית כשנפגשים ברחוב, ליצור קבוצה תומכת ומחבקת, לתת מקום ובמה לסיפורים אישיים, ולאפשר מפגש קבוע, מקרב, משמעותי וערכי.

בשנתיים הראשונות נפגשנו באחד מחדרי האירועים של היישוב או בבית מארח, אך כבר מספר שנים שלסה רסקין "אימצה" את המפגש בחום אל ליבה ואל ביתה. כל מפגש נפתח בדבר תורה קצר, ולאחר מכן מספרת אחת הנשים את סיפורה. כל סיפור וייחודו, עוצמתו, והלימוד המיוחד שהמשתתפות יכולות לזכות בו. לרוב מדובר בסיפורי עלייה, בסימן קיבוץ גלויות (במפגשים הראשונים שמענו סיפורי עליה מ-19!!! ארצות שונות, לפני שחזרנו לשמוע עוד סיפורים מאותן ארצות). סיפורים על סיביר ועל עלייה ברגל מתימן או מאתיופיה, סיפורים על עשרות שנות ניתוק ממשפחה חצויה בגלל מלחמות ושינויי משטר, וכן סיפורים משמחים של השגחה פרטית בכל תהליך העלייה. שמענו גם סיפורים "ישראליים" השזורים בתולדות המדינה, וכן סיפורים של אתגרים אישיים ומשפחתיים ומפעלי חיים מיוחדים. קיימנו מפגשים מוסיקליים מיוחדים, וכן התארחו לספר את סיפורן נשים יקרות בעלות סיפור מיוחד מיישובים שונים בגוש. לכל אחת יש סיפור! גם מי שחשבה שאין לה מה לספר, גילתה יחד איתנו כמה מיוחד הסיפור שלה!

השתדלנו להתאים את אופי הסיפור למעגל השנה. בדרך כלל שמענו בחודש סיון סיפור של גיורת לכבודה של רות וחג השבועות, או סיפור הקשור לירושלים או לשיבה לגוש עציון לרגל יום שחרור ירושלים. בחודש טבת שמענו סיפור הקשור לשואה לרגל יום הקדיש הכללי, ובחודש כסלו סיפורי ניסים, או סיפור הקשור במאבק יהודי ברית המועצות מאחורי מסך הברזל, לציון מועד משפטי לנינגרד.

המפגשים ממשיכים להתקיים מדי חודש בחודשו, כמעט ללא ביטולים (אפילו בקורונה השתדלנו למצוא פתרונות יצירתיים – בחוץ... עם רווחים גדולים בין המשתתפות... ועם מסיכות כמובן).

נוצר גרעין קבוע, אליו מצטרפות נשים נוספות, וביחד נוצרה קבוצה חמה ומפרגנת, בה נשים מרגישות בנוח לשתף בחוויות אישיות מאוד, לציין את יום הולדתן, לפרוץ בבכי או בריקודים, וכמובן לשאול ולהוסיף על הסיפור המתארח.

זכינו לשמוע את סיפוריהן של נשים מהקהילה שזמן קצר לאחר מכן הלכו לעולמן, או להבדיל איבדו את יכולתן לספר, וסיפוריהן ממשיכים לחיות בליבנו. ערכנו ערבי זיכרון סמוך לפטירתן של נשים מהקהילה. שמענו מפי נשים את סיפורי בעליהן / הוריהן / קרוביהן שהלכו לעולמם. נפגשנו בעיתות שמחה, אך גם בזמנים קשים מאוד, למשל – נקבע מפגש לשבת, וכמה ימים לפני השבת, נרצח יעקב דון הי"ד. לאחר התלבטות גדולה קיימנו את האירוע למרות ה"שבעה" על יעקב. באו נשים רבות במיוחד, והודו על קיום המפגש שחיזק את המשתתפות בזכות הסיפור העוצמתי ששמענו יחד.

לסיכום: זהו מפגש אינטימי ומשמעותי בטעם של פעם, במחיר חיוך בלבד, ושאליו נשים ובנות מוזמנות בשמחה, שהאיכויות שלו הן ההון האנושי שאנו חיים אתו ובתוכו, וכמה טוב להכיר זאת, לזכור, וללכת עם זה כל החודש

 

כתבה: מורג ויסבורט