אילן ופאם פז

באנו, ראינו, נשארנו.

הגענו לאלון שבות בתשל"ח (1978)

 

הכל נשאר במשפחה

עלינו מדרום אפריקה כשהבן הגדול רפי היה בן שבעה חודשים, ושאר הילדים, נתן, רונית ועדי נולדו פה.

  

העבודה היא חיינו

פאם: הייתה לי זכות גדולה לעבוד כאחות במרפאת 'מאוחדת' מאז שפתחו את הסניף בקיץ תשס"א (2001).

אילן מהנדס חשמל, שלמד בדרום אפריקה לפני שעלינו לארץ. הוא עבד שנים רבות במקצוע. בשנים האחרונות עוסק בהייטק בתחום הציוד הרפואי. הוא גם חובב גינון ונגרות. 

 

סיפורים מהשנים הראשונות

גרנו בדירה ליד "הדשא גדול"; מקום מפגש של הדרום אפריקאים בשעות אחר הצהריים. הילדים שיחקו תמיד יחד.

 

"המתנדבים בעם ברכו ה'"

כל פעם שהייתה הפסקת חשמל קראו לאילן לבדוק ולתקן, גם חמש דקות לפני שבת או בשלג!!

 

אחד יחיד ומיוחד

אנחנו אוהבים את הקהילתיות המיוחדת ויחד עם זה את המרחב הפרטי של כל אחד להיות מי שהוא.

 

שינוי לטובה

יש לנו געגוע לאווירה בתחילת דרכו של הישוב בו כשהיה קטן ומשפחתי וכולם הכירו את כולם.

 

הבה נברך

שה' ישמור על כולנו תמיד!! שהישוב ימשיך להיות מקום של תורה, חסד ואהבה. שנמשיך את השרשרת ההיסטורית הכה ייחודית ומופלאה של גוש עציון, ונעביר את זה לדורות הבאים... שהאלון תמיד יסמל את הכוח להמשיך לבנות ולהתפתח.