ראובן ומרים ספדיאה

באנו, ראינו, נשארנו.

הגענו לאלון שבות באלול התש''ס (2000)

 

משפחה זה הכל

לנו בת אחת רחל, בן אחד אריאל יומטוב, ושלושה נכדים. לראובן ארבעה אחים חיים (ושתי אחיות שנפטרו) ולמרים אח שגר בארגנטינה ואחות שגרה ברעננה.

 

"חוק הדתיים השלובים"

לראובן יש ביישוב בן דוד שני, יצחק צפדיה.

 

"העבודה היא חיינו"

ראובן ניהל חדר הרכבה (ייצור) במפעל 'אור צורים - מי צורים' שבע וחצי שנים,  ושנתיים וחצי עבד ברפת. חמש שנים ניהל את הדואר ביישוב וחמש שנים היה שותף ב'ניצת הדובדבן'. כאחת עשרה שנים היה הבעלים על חנות פוטו יודאיקה ועכשיו לומד מלא בכולל ביישוב.

מרים עשתה כמה תפקידים בראש צורים. באלון שבות בלנית ומנהלת המקווה לנשים מתשס"ד (2004) ועזרה בדואר אלון שבות הרבה שנים.

 

זה מרגש גם אותנו

האירוע המרגש לשנינו היה יום העצמאות הראשון ביישוב.

 

 

"המתנדבים בעם ברכו ה'"

ראובן מתנדב ב'פינה החמה' וגבאי בית הכנסת הספרדי. מרים הייתה שותפה בהרבה נושאים ובמיוחד בחלק התנדבותי במקווה.

 

אחד יחיד ומיוחד

יש ביישוב הרבה גמילות חסדים ומשפחתיות.

 

שינוי לטובה

לזרז כמה שאפשר את הבנייה ביישוב.

 

הבה נאחל

שבעוד עשר שנים נצליח להכפיל את אוכלוסיית היישוב בלי לאבד את הסגנון ואת איכות החיים.