ישעיהו ותמי יחיאלי

באנו, ראינו, נשארנו

הגענו לאלון שבות כזוג נשוי בקיץ תשל"ג (1973). ישעיהו הקדים והגיע כתלמיד המחזור הראשון של הישיבה, בתשכ"ט (1968) לכפר עציון ובתש"ל (1970) לאלון שבות.

 

משפחה זה הכול

ישעיהו גדל בתל-אביב ותמי בהרצליה. שנינו היינו קומונרים ב'בני- עקיבא' ושם היכרנו. לאחר נישואינו לא הייתה דירה פנויה ביישוב, גרנו בירושלים וכעבור חצי שנה, בקיץ תשל"ג התפנתה דירה ששירתה את בית הספר ואליה נכנסנו. ששת ילדינו נולדו באלון שבות. בע"ה זכינו לחתן את כולם. משפחות שלושה מהבנים גרים באפרת ובכרמי צור, שתי הבנות בירושלים ובן אחד בחריש.

 

חוק הדתיים השלובים

המחותנים הראשונים שלנו - דוד ז"ל ושרה תבלח"א פולק. המחותנים השניים חיים ופנינה בש עברו לאלעזר. נכדנו הבכור אוריה, רעייתו תמר ובתם גפן-מרים גרים סמוך לסבתא שרה פולק.

 

העבודה היא חיינו

תמי עבדה תמיד בהוראה, בתחילה כמורה למדעים בבית הספר האזורי, ומשם עברה להכשיר מורות למדעים ב'מכללה ירושלים'. לפני כעשור הקימה את בית הספר לתואר שני ב'מכללה ירושלים' וניהלה אותו עד פרישתה לגמלאות. החליף אותה שמואל שנהב מאלון שבות, והיא ממשיכה ללמד ולסייע לצוות הניהול.

ישעיהו ניהל את מחלקות ההדרכה ב'בני עקיבא'; תחילה בהנהלה הארצית ואח"כ במזכירות העולמית, ניהל את המתנ"ס האזורי, וכיהן כסגן ראש המועצה האזורית בעת ששילה גל ז"ל עמד בראש המועצה. בשלושים השנים האחרונות מנהל את תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני ההורים).

בשנות השמונים יצאה משפחת יחיאלי לשנתיים ללונדון, וישעיהו כיהן כשליח מרכזי של 'בני עקיבא' באירופה.

 

סיפורים מהשנים הראשונות

יש סיפורים לרוב על הקמת הישיבה והיישוב, והשילוב ביניהם. אסתפק בשניים, ומי שרוצה לשמוע עוד מוזמן לצפות בריאיון לאתר הארכיון. (מצורף מטה)

סיפור ראשון על טקס העלייה של היישוב שהתקיים שבועיים לפני הבחירות לכנסת במרחשוון תש"ל, והיה למעשה "אסיפת בחירות" של המפד"ל שארגנה אוטובוסים מכל הארץ. בנוסף למנהיגי המפד"ל בירכו גם שרים ממפלגת העבודה וממפ"ם (היום מרץ). חנן פורת בירך בשם יישובי גוש עציון (כפר עציון וראש צורים שעלו חודש קודם) וטען שיישוב ארץ ישראל אינו עניין למפלגות אלא מעל הפוליטיקה המפלגתית. מנהיג המפד"ל השר חיים משה שפירא רתח מזעם, ואמר לרב עמיטל שישב לידו: "מי הילד הזה? צריך להוציא אותו מיד מהתנועה". ניבא ולא ידע מה ניבא בכל הנוגע לחייו הפוליטיים והמפלגתיים של חברנו ומורנו חנן ז"ל.

סיפור שני על הלילה הראשון של הישיבה באלון שבות. הרב יואל בן נון תדרך את השומרים על מסלול השמירה סביב גדר היישוב. ממזרח - היכן שהיום הכביש בין משפחות קשתיאל ורסקין ממערב ואלרואי וגינזבורג ממערב. מצפון היו בתי התלמידים (כיום רחוב הארז), במערב השער הישן העומד במקומו ומדרום רחוב השיירות עד משפחת לדרר שהיה מיושב רק בחלקו הצפוני, שם גרו עובדי הישיבה. על זה נכתב באיוב (ח ז) "היה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד".

 

המתנדבים בעם ברכו ה'

ישעיהו היה חבר ועד הישוב בשנים הראשונות ואח"כ עבר למסגרות האזוריות. כיום מתנדב בהגהה ועריכה באתר הארכיון היישובי.

תמי הייתה בוועדת הקליטה, התנדבה בארכיון היישובי ותמכה בוותיקים בתקופת הקורונה.

 

אחד יחיד ומיוחד

הזכות להיות במחזור הראשון של "ישיבה שהקימה יישוב", שהיה ליישוב הקהילתי הראשון בישראל ויצר התיישבות שהקהילה (ולא ההתארגנות הכלכלית) היא המכנה המשותף לתושבים.

 

שינוי לטובה

לפתח מסגרות ופעילות לעשרות תושבי היישוב שחיים בביתם לבד.

 

הבה נאחל

המשך ההשפעה המבורכת של ישיבת "הר עציון" על אורחות החיים ביישוב, וחזרה ליישוב קהילתי אחד למרות הפיצול לשכונות ולבתי כנסת.

 

ספרים שכתבה תמי יחיאלי

 

ריאיון אישי עם ישעיהו יחיאלי