ויויאן ועמיהוד גלזר
נעים להכיר
ויויאן ועמיהוד גלזר
באנו, ראינו, נשארנו
הגענו לאלון שבות בתשס"א, 2000.
משפחה זה הכול
הגענו לאלון שבות כדי למצוא פתרון לאלחנן הקטן בסדנה החדשה שהתחילה באותו זמן, ולכן כל המשפחה וכל הילדים הבינו שזו משימה משפחתית. עזבנו את מעלות אחרי 17 שנה רק כדי לפתור את הנקודה הזאת, אבל בדרך בנינו את עתידנו כאן.
"חוק הדתיים השלובים"
בננו אשריאל התחתן עם השכנה שירה מייזליש, ארבע בתים מאִתנו.
"העבודה היא חיינו"
ויויאן: אני עובדת כיועצת להבאת עסקים ישראליים לחו"ל, ובמיוחד להודו.
עמיהוד: במשך שנים עבדתי כמחנך וכמפקח במשרד החינוך, עד שיצאתי לגמלאות אחרי תאונת דרכים קשה.
סיפורים מהשנים הראשונות
כשהגענו לאלון שבות לא הכרנו איש, מלבד הרב גיגי ומשפחתו שגרו בעבר במעלות. באותה שנה העדליידע יצאה מביתנו, ותוך שנה בתנו הגדולה אסתר כבר הייתה הקומונרית של אלון שבות. משום מה התחברנו בזמן קצר לחצי מהיישוב אם לא יותר.
זה מרגש גם אותנו
בננו הקטן אלחי השתתף במצעד הדגלים ביום העצמאות אחרי ששבט שאימץ אותו צירף אותו אליו. חודשים אחר כך עוד שמענו הדים על נוכחותו במרכז המעגל מול שאר הדגלים, וכולם הכירו את אלחי שלנו.
"המתנדבים בעם ברכו ה'"
לא עלינו שנינו מתנדבים בזק"א ובחברה קדישא.
אחד יחיד ומיוחד
החומר האנושי הנדיר. להסתובב ברחובות ולגעת באנשים שנמצאים במרכז העשייה הישראלית כמעט בכל שטח.
שינוי לטובה
היינו מחברים את גבעת החי"ש לאלון שבות ברמה הכלל יישובית.
הבה נאחל
שתמיד נמשיך להוביל רוח חיובית בעם ישראל.
