אבי ורותי פרידלר
באנו, ראינו, נשארנו
הגענו לאלון שבות בשנת תשנ"א, 1991.
משפחה זה הכול
הגענו לאלון שבות מברזיל עם שמונה ילדים, וכאן נולדו לנו עוד ארבעה. אנחנו שמחים מאוד על הבחירה לגור באלון שבות.
"חוק הדתיים השלובים"
לאלון שבות הגענו אחרי אחותו של אבי ובעלה – עדינה ורפי ברנשטיין. אחרינו הגיעו ליישוב ההורים של אבי ועדינה – יוסף צבי ז"ל ולאה שתחיה. באלון שבות גרים גם שלושה מילדינו הנשואים – דוג'י ושושו פרידלר, שרולי ודבורה פרידלר ומאיר ואורלי פרידלר.
"העבודה היא חיינו"
רותי: בברזיל ניהל אבי עסק משפחתי של כלי עבודה, ושנינו עסקנו רבות בקירוב ובהפצת התורה דרך חינוך פורמלי בבית הספר הדתי ציוני, בית חינוך והישיבה התיכונית, ודרך חינוך בלתי פורמלי ב'בני עקיבא' והקמת קהילה דתית וציונית.
בארץ עוסק אבי בבנייה וביישוב הארץ, במקביל להמשך ניהול העסק בברזיל. מתשנ"ו עד תשנ"ח הוביל אבי יחד עם הרב יוסי אליצור את בניית השכונה החדשה, גבעת הברכה.
סיפורים מהשנים הראשונות
בתחילת מגורינו באלון שבות גרנו בקרוואן עם תשעת ילדינו. בחורף הקשה של תשנ"ב, 1992, היו רוחות עזות ועפה לנו דלת הקרוואן! קפאנו, אבל היה לנו חם בלב!
זה מרגש גם אותנו
חנוכת בתי הכנסת בגבעת הברכה.
"המתנדבים בעם ברכו ה'"
אבי: מתשנ"ו עד תשנ"ח הייתי חבר בוועד היישוב.
רותי: אני מתנדבת בגמ"ח השמחות מיום הקמתו.
אחד יחיד ומיוחד
הערבות ההדדית וחיי התורה המאורגנים והתוססים ביישוב.
שינוי לטובה
היינו ממנים פרויקטור מקצועי לקידום הבנייה והרחבת הישוב.
הבה נאחל
מאחלים לאלון שבות המשך קיום מפעלי החסד והפעילות החברתית והתורנית והעמקתם !
