יוכבד ויהודה שוורץ
באנו, ראינו, נשארנו
הגענו לאלון שבות בתשרי תשל"ב, אוקטובר 1971 ומאז ועד היום אנחנו גרים באותו בית, ברחוב השיירות 12.
משפחה זה הכול
יהודה הגיע לאלון שבות כרווק במחזור הראשון של הישיבה בתש"ל. התחתנו בתשל"ב ומיד באנו לאלון שבות. בתחילה גרנו בחלוקי הנחל (כיום רחוב הארז) בשורה העליונה, ולאחר חודשיים עברנו לדירה שבה אנחנו גרים כבר כחמישים שנה!
יש לנו חמישה ילדים – ד"ר תהילה אלטשולר גרה עם משפחה באלון שבות, פרופ' שייקה שוורץ גר עם משפחתו בירושלים, ד"ר רננה איתן גרה עם משפחתה בירושלים, החזן עוזי שוורץ גר עם משפחתו בניו יורק והרב אביהוד (אודי) שוורץ גר עם משפחתו באלון שבות.
חוק הדתיים השלובים
כאמור, בתנו תהילה ובננו הרב אביהוד גרים עם משפחותיהם באלון שבות.
העבודה היא חיינו
יוכבד: הייתי מורה למוזיקה ולימדתי נגינה גם ילדים באלון שבות. לאחר מכן הייתי מרצה במכללות והכשרתי מורות למוזיקה וגננות. אני בעלת דוקטורט במוזיקה. כיום אני גמלאית.
יהודה: הקמתי את מכללת הרצוג וניהלתי אותה במשך 25 שנים. לאחר מכן עבדתי במשרד החינוך כמפקח על המכללות להכשרת מורים וכמרצה באוניברסיטה ובמכללות. אני בעל דוקטורט בחינוך. כיום כגמלאי אני ממשיך לעבוד בהכשרת מורים להוראה ובייעוץ למכללות.
סיפורים מהשנים הראשונות
יוכבד: הגעתי לאלון שבות עם רכב פרטי, הראשון שהיה כאן בתחילת ההתיישבות באלון שבות. הוריי ניצולי השואה קנו לי את הרכב כשהבינו כמה קשה לגור במקום בראשיתי ומבודד כמו אלון שבות בתשל"ב (כדאי לציין שהורי קנו לי את הרכב לפני שלהם הייתה מכונית פרטית...). לפיכך, נסיעות חירום לירושלים כמו לידות, ביקור אצל רופא וכדו', וכן נסיעות בערב למקווה הטהרה שהיה רק בכפר עציון, היו עליי. מיותר לציין שהכול היה תמיד בהתנדבות מלאה.
זה מרגש גם אותנו
חברות טובה עם השכנים, שאפשר לראות אותה בכמה סיפורים שזכורים לנו, מישיבת החברים הראשונה באלון שבות שמטרתה הייתה להכיר את המתיישבים הראשונים, אותה הזמנו לסלון ביתנו.
פעמים רבות בשבתות נסענו לבקר את ההורים שגרו בכפר אחים ובשפיר, וכך יכולנו למסור את הדירה שלנו לאורחים שבאו ליישוב לשבת. ביניהם היו נחמה לייבוביץ' ז"ל, פרופ' חיים סולובייצ'יק, ד"ר בן נון, גילה ומשה פרייזלר ועוד ועוד. בהקשר הזה אירוע מרגש נוסף היה בחג פורים שבו ירד שלג רב, והרב עמיטל זצ"ל יחד עם אשתו מרים תבדל לחיים ארוכים לא הצליחו לחזור לירושלים ובאו לישון אצלנו.
עוד סיפור מרגש – כאשר החברים הרווקים של יהודה הביאו את החברות שלהם (הכלות לעתיד) לבקר באלון שבות, אירחנו אותן הכי יפה שאפשר (כדי שתסכמנה להתחתן עם החברים שלנו...). אחת מהן, ותיקה מאוד ביישוב, מזכירה לי עד היום את כלי המיטה עם התחרה האלגנטית שהכנו להן...
המתנדבים בעם ברכו ה'
יוכבד: בשנים הראשונות לימדתי נגינה את ילדי היישוב וארגנתי ערבי חזנות אצלנו בבית. ארגנתי גם קונצרט-ילדים ראשון ללומדים נגינה, שחזר על עצמו לאורך השנים. כמו כן ארגנתי אירועי תרבות שונים.
יהודה: נבחרתי לוועדת החינוך הראשונה יחד עם לאה סמואל, והיינו שותפים מרכזיים בהקמת בית הספר האזורי. בהמשך הייתי נציג היישוב בוועדות החינוך ובגוף שהקים את בית הספר האזורי. כמו כן הקמתי בשנים הראשונות חוג משנה לילדים ולמבוגרים בבית הכנסת.
אחד יחיד ומיוחד
הייחוד של אלון שבות הוא האנשים הטובים שגרים בו והיותו יישוב קהילתי לדוגמא ולמופת.
שינוי לטובה
רוטציה מהירה יותר בין נושאי המשרות ובעלי התפקידים.
הבה נאחל
מאחלים שלפחות אחת מילדי כל משפחה יישאר לגור ולחיות ביישוב, ושנהיה כולנו בריאים, טובים וחכמים.
