משה וגילה פרייזלר
נעים להכיר
משה וגילה פרייזלר.
באנו, ראינו, נשארנו
הגענו לאלון שבות בתשל"ה 1975.
משפחה זה הכול
לפני שהגענו לאלון שבות גרנו בקיבוץ עלומים שזכינו להיות בין מייסדיו. בתש"ל 1970 יצאנו לשליחות 'בני עקיבא' בארגנטינה ולאחריה הגענו לאלון שבות.
באנו לאלון שבות עם שוקי בן שש ונדב בן ארבע. כעבור חודש וחצי נולדה יפעת ולאחריה נריה ויקיר. כל ילדינו נשואים ב"ה וזכינו לנכדים רבים, מהם חמישה כבר נשואים בעצמם, ולארבעה מהם כבר יש ילדים משלהם.
"חוק הדתיים השלובים"
בננו יקיר התחתן עם אחינעם רחמני וזכינו למחותנים ביישוב, דבורה והלל רחמני.
"העבודה היא חיינו"
משה: בקיבוץ עלומים עבדתי בגידולי שדה ושימשתי כמזכיר הקיבוץ. באלון שבות שימשתי כמזכיר הראשון של היישוב ולאחר מכן כסגן ראש המועצה האזורית וכראש המועצה הדתית מיום הקמתן. ב- 25 השנים האחרונות מילאתי תפקידים שונים במוסדות הלאומיים: במחלקת הנוער והחלוץ ובחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, בקק"ל ובהנהלת ההסתדרות הציונית. כיום אני משמש בתפקיד עוזר יו"ר קק"ל אברהם דובדבני.
גילה: בקיבוץ עלומים עבדתי במחסן בגדים, במטבח ובהוראה, ובשנות השליחות עסקתי בהוראת עברית בסמינר ובתיכון. בשנות מגורינו באלון שבות לימדתי עברית כשפה שנייה בבית הספר לתלמידים מחו"ל באוניברסיטה העברית. שימשתי גם בתפקידי ריכוז וניהול, כתבתי ספרי לימוד להוראת עברית והכשרתי מורים בתחום. מאז הפרישה לגמלאות אני מנחה השתלמויות מורים המלמדים באולפנים לעברית בחו"ל.
סיפורים מהשנים הראשונות
גילה: מיד עם הגיענו לאלון שבות יצא משה למילואים בתעלת סואץ ל-45 ימים. שלומית ברוכי ע"ה, חברתי היקרה עוד מקיבוץ עלומים, לקחה אותי ל"ספרייה". הגעתי מקיבוץ בו הייתה ספרייה ענקית. הגענו לספרייה, ובחדר היה ארון מתכת עם שתי דלתות. שאלתי לתומי איפה הספרייה, והספרנית, הלן נתנאל ע"ה, נפגעה עד עמקי נשמתה: הספרים בארון נאספו בהרבה השקעה והיו גאוותה של הלן. יש לזכור שבאותם ימים לא הייתה קיימת המועצה האזורית ולא היו מקורות תקציביים מסודרים. הדבר לא מנע ממנה להזמין אותי עם שני ילדיי לארוחת שבת, ולהפוך יחד עם אליהו ז"ל לחברינו הטובים.
זה מרגש גם אותנו
גילה: עם חזרתו של משה מהמילואים לקח אותו יוסף מאיר לירושלים כדי להתחיל לפגוש אנשים בתפקידו החדש: מזכיר אלון שבות. והנה אני צריכה לנסוע ללדת, אין טלפונים סלולריים ואין דרך להודיע למשה. שלומית לא בבית. התקשרתי ללאה סמואל והיא ארגנה לי הסעה לבית החולים בטנדר של דוד שמיר, שהיה הרכב היחיד ביישוב בשעות היום.
דוד היה נרגש וחרד כל הדרך, ואני הגעתי לבית החולים ללא משה. בינתיים משה חזר מירושלים לאלון שבות וגילה שנסעתי ללדת. כשהצליח להגיע בתחבורה ציבורית לירושלים, התבשר שנולדה לו בת - יפעת.
"המתנדבים בעם ברכו ה'"
גילה: עוד בעלומים הייתי חברה בוועדת התרבות, ומהר מאוד הצטרפתי גם באלון שבות לוועדות התרבות השונות. הייתי חברה בוועדות אלו במשך שנים רבות. כיום אני מרכזת יחד עם שרה ספראי את הפעילות התרבותית של "מועדון חמישים פלוס", מתנדבת בבית ספר 'ראשית' במסגרת תוכנית "של"מ בחינוך" ומעט גם בתוכנית "בוקר בצוותא" במסגרת פעילות המתנ"ס.
משה: בעבר הייתי חבר בוועד היישוב והשתתפתי בוועדת תכנון ובנייה, בוועדת ביקורת של היישוב ובוועדת חינוך גושית.
אחד יחיד ומיוחד
אלון שבות מיוחד בכך שהוא משלב בין חיי קהילה ותורה, יחסי שכנות טובים, עזרה הדדית ופעולות צדקה וחסד, והכול באווירה כפרית נעימה.
